מי שומר על הפנסיה שלנו?

תמליל תוכנית "פגוש את העיתונות". רינה מצליח בדיון מיוחד על עתיד החוסכים לעת זקנה.
בין הנושאים שעלו לדיון:
שחיקת כספי הפנסיה, קיצוץ של 10% בכספי הפנסיה, סקר המשקף את מודעות הציבור לחיסכון הפנסיוני ודיון על כספי הניהול.
בהשתתפות: אברהם (בייגה) שוחט, ח"כ חיים כץ, פרופסור יוסי יונה מחלקת חינוך אוניברסיטת באר שבע, עו"ד רחל תורג'מן מנכ"לית חלמיש, יהודה בן אסייג מנכ"ל מנורה מבטחים פנסיה, ישראל אוליניק מנכ"ל חברת הסקרים שילוב מילוורד בראון.

תמלול תוכנית פגוש את העיתונות בה דנה רינה מצליח מה מצב הפנסיה שלנו עם חברי הפנל: אברהם (בייגה) שוחט, ח"כ חיים כץ, פרופסור יוסי יונה מחלקת חינוך אוניברסיטת באר שבע, עו"ד רחל תורג'מן מנכ"לית חלמיש, יהודה בן אסייג מנכ"ל מנורה מבטחים פנסיה, ישראל אוליניק מנכ"ל חברת הסקרים שילוב מילוורד בראון.(התמלול מיועד לכבדי שמיעה ואינו מטעם התוכנית. כל הזכויות שמורות ל"פגוש את העיתונות").

רינה מצליח: עוד מעט אנחנו ננסה להבין מכם עד כמה המצב שלנו חמור וגם מה אפשר לעשות. אבל קודם אנחנו רוצים להביא תקציר קצר של הנתונים ומיד נמשיך.

בנימין נתניהו: "זה לא לשדוד את קרנות הפנסיה לטובת הכלכלה, זה להציל את קרנות הפנסיה".

רינה מצליח: "כבר שני עשורים שהממשלות בישראל מנסות לטפל בבוקר התקציבי של קרנות הפנסיה, שמאיים על העתיד הכלכלי של כולנו.

הצטרפות עובדי מדינה חדשים למסלול של פנסיה תקציבית נעצרה. חלק מהקרנות הולאמו ומפוקחות על ידי האוצר; וגיל הפרישה הועלה. אבל המשבר עדיין כאן.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לכ- 1/3 מהציבור הישראלי אין הסדר פנסיה. המצב חמור במיוחד בקרב האוכלוסייה הבוגרת. למשל 70% מהנשים בגילאי 65 ומעלה, לא חסכו ליום סגריר. 85% מהחוסכים, מחזיקים בחיסכון פנסיוני צובר. מה שאומר שהעובד והמעסיק מפרישים כל חודש סכום כסף לקופה. הגמלה שתשולם לכל אחד במסלול הזה, היא בהתאמה לסכום החיסכון.

לעומת זאת, ה- 15% הנוספים, בעיקר עובדי מדינה ומערכות הביטחון, לא נדרשים להפריש כסף לקופה. המדינה חוסכת, המדינה משלמת וזאת על פי הערך של המשכורת הגבוהה ביותר".

קרן מרציאנו: "לפי תוכנית חדשה של משרד האוצר, כל אחד מאיתנו יאבד 10% מהפנסיה שלנו".

רינה מצליח: "למרות הרפורמות שנעשו לאורך השנים, שוק הפנסיה עדיין במשבר. ואת המחיר יידרש בינתיים לשלם החוסך הקטן. באוצר אומרים שהפער בין הריביות עליהן התחייבו הקרנות חוסכים למרות המצב בשטח, מחייב לבצע קיצוץ של 10% בגמלה שתשולם לחוסכים במסלול הצובר. במסלול התקציבי בינתיים לא נוגעים".

יאיר לפיד: "איפה הכסף" ? 

רינה מצליח: "המחאה הציבורית מאיימת לעצור את המהלך האחרון מבית היוצר של האוצר. אבל יכול להיות שאת המחיר נשלם כולנו, ביום שנצא לגמלאות ונגלה שמההבטחות הגדולות לא נשאר לנו הרבה בכיס".


האמת שמתבקש לשאול איפה הכסף ואני רוצה לשאול את כולכם ולבקש מכם התייחסות להחלטה שנדונה עכשיו באוצר (עוד לא התקבלה החלטה), לקצץ ב- 10% את הפנסיה.

אברהם (בייגה) שוחט לשעבר שר האוצר:
בגדול צריך לעשות משהו. לאור פעולת הריבית כפי שהיא מסתמנת. הנחת היסוד היתה כדי לאזן את הקרנות, שצריך להשיג תשואה של 4% ב- 70%, ו- 30% הוא אג"ח מיועד של הממשלה.  ולאור העובדה שהשתנה משהו בעולם, והתשואות כפי שנראים עכשיו הם הרבה יותר נמוכות מ- 4%, אין ספק שצריך לעשות משהו. 
אבל יש ארגז כלים גדול. אני אתן 3-4 אפשרויות.

חבר הכנסת חיים כץ יו"ר וועדת הכלכלה: "אני שומע את בייגה. הקרנות האלה שאנחנו מדברים עליהן, נוסדו ב- 29 במרץ 1995. שר האוצר היה בייגה שוחט. מקריא פרוטוקול של החלטת ממשלה (יצחק רבין ראש הממשלה, אברהם בייגה שוחט שר האוצר) : הממונה על קרנות הפנסיה מוסר סיכום עם ראשי קרנות הפנסיה וראשי הוועדים". "שר האוצר יטיל כללים בדבר השקעת יתרת החיסכון 30% מהצבירה בהשקעה בסיכון נמוך. (אז היה 70% באג"חים, 30% בשוק).  הממשלה תעמיד רשת ביטחון להשקעה כמואר, כנגד סיכוני תשואה באגרות חוב ממשלתיות. וכנגד עליה חריגה בתוחלת החיים".

חיים כץ: "ממשלת ישראל, בתוכנית הכי גדולה (60 שנה סה"כ, מזה 40 שנה חיסכון ו- 20 שנה של ניצול), באה הממשלה ואומרת, אנחנו נותנים לכם יציבות. אנחנו נותנים לכם רשת ביטחון של 3%.

רינה מצליח: יש פה מצב שמשתנה. זה לא רק האזרח מול המדינה. זה האזרח מול הצעיר שמשקיע עכשיו בקרן. הוא משקיע לפי ערך אחר והוא יקבל פחות.

עו"ד רחל תורג'מן מנכ"לית "חלמיש", לשעבר מנכ"לית "חברים ומרוויחים": יש כאן עניין שבא המפקח על שוק ההון, ואומר אנחנו מתאימים את הריבית התחשיבית מול הריבית מחוסרת הסיכון כפי שנקרא, כדי שאותם פורשים שפורשים עכשיו לפנסיה, יקבלו פנסיה שתואמת את הריבית בשוק. כל זה מילים מאוד יפות. יש כלים אחרים, לא לפגוע באותם גמלאים שפורשים לפנסיה. למשל:

* להצמיד לאותם פורשים בתנאים מסוימים, 100% אגרות חוב מיועדות, מבטיחות תשואה כדי שהם לא ייפגעו.הרי בסוף ייצאו לשוק אלפי גמלאים, (זה לא נכון שמקצצים להם) שיקבלו פחות ממה שהיו אמורים לקבל. אם אנחנו נמצאים בנקודה כזו שאותם גמלאים בעצם הולכים לקבל פחות, על חשבון אותם צעירים, אף אחד לא רוצה במצב הזה.

אם מגדילים לאותם פורשים, נניח מעל גיל 50, 100% אגרות חוב מיועדות שמבטיחות תשואה 4.8% (היום), אז הפנסיה שלהם תקף יותר את היכולת שלהם.

יהודה בן אסייג, מנכ"ל מנורה מבטחים פנסיה: " עוגת הפנסיה " בנויה היום כעוגה נתונה. אם תרצו להגדיל אותה באג"ח מיועדות נוספות אפשר, אבל זה עניין תקציבי שהמדינה צריכה לדון בו ולהחליט שהיא מוכנה להגדיל את "העוגה". כרגע בחלוקת העוגה, בין המבוגרים שפורשים עכשיו לצעירים, הצעד הוא נכון.
כי בצד הזה שומרים על החוסכים הצעירים, אלה שעכשיו נמצאים ולא צריך שיסבסדו את אלה שפורשים עכשיו בגלל שהריבית ירדה במשק.

עו"ד רחל תורג'מן: אבל מה עם אותם פורשים ? הם מקבלים פחות מ- 40% מהשכר האחרון שלהם.

יהודה בן אסייג: הריבית הזו נקבעה כשהריבית היתה היסטורית בשוק 4%. היום כשהריבית ירדה, אין מתנות שאפשר לממן.

פרופסור יוסי יונה, המחלקה לחינוך אוניברסיטת בן – גוריון בנגב: הבעיה היא כמו שיהודה הציג, זה מפר ברית היסטורית בין המבוטחים לבין המדינה. למרות שזהו הסכם, יש משהו הרבה יותר משמעותי מהסכם. שזו ברית חברתית בין המדינה לבין אזרחיה. שהמדינה מעניקה ו/או מציבה רשת ביטחון כדי שהאנשים לא יגיעו לפת לחם גם לאחר שקיבלו את הקצבה.

לכן התפיסה הזו של משק סביב סגור, (במידה והיא כזו) אנחנו מסתכלים על הנתון ובתוך הנתון, מאוד יכול להיות שבגלל שינויים בשער הריבית זה מה שיש לעשות.

הצעד שיש לעשותו הוא להביא למעורבותה של המדינה שתערוב לכך, שהאנשים הללו אכן לא יגיעו לפת לחם כשהם פורשים.

מה שאמרה רחל, להגדיל את שיעור אגרות החוב המיועדות, זה יכול להיות פתרון קלאסי ואלגנטי.

רינה מצליח פונה לבייגה ושואלת על הרפורמה הראשונה בשוק הפנסיה.
אברהם (בייגה) שוחט: הרפורמה שחיים כץ ציין, היתה אחת החלטות החשובות והגדולות ביותר שקבלתי מימי. קרנות הפנסיה היו 8 קרנות הסתדרותיות שהכילו כ- 900,000 איש פעילים, שהיה ברור שהם לא יכולות לשלם. היה גירעון אקטוארי בין 70 מיליארד ל- 150 מיליארד. אני ניצבתי כשר אוצר בפני בעיה כי היו 2-3 קרנות תוך שנתיים שלוש עמדו לגמור את חייהן. קרן פועלי בניין וקרן עובדים חקלאיים. והיתה שאלה : מה עושים ?
היו אנשים שאמרו "מה פתאום שהממשלה תיכנס ?! אבל הסיפור היה לגמרי אחר.

1. אנשים בצווי הרחבה היו חיים ללכת ולהיות חייבים על ידי הממשלה.
   
2. הקרנות האלה פעלו במקום מדינה. למשל עולה חדש שבא להצטרף לקרן. כעבור 10 שנים קיבל 40%. זאת אומרת – אף אחד לא שילם את זה אבל הם ראו את צו קליטת העליה כצו עליון.

לכן קבלתי והבאתי לממשלה החלטה שאמרה : המדינה לוקחת את זה על עצמה. ההסתדרות שילמה. כיצד ? סגרנו את הקופות האלה , פתחנו קופות חדשות בתנאים פחות טובים. זה הלך על פי ההשקעה וכאן אנו מגיעים לנקודה :

אם זה על פי השקעה, משמעות העניין היא שזה לפעמים למעלה ולפעמים למטה. ולכן כשאנו מגיעים לנקודת הזמן היום, אני אומר שחייבים לטפל בבעיה". יכולה להיות גישה כמו של יונה. תציעו אג"חים. מאיפה הוא ייקח את הכסף לזה? מהחינוך? מהרווחה?

רינה מצליח: וזו השאלה. אז מה הפתרון עכשיו ? בינתיים היתה עוד רפורמה והשאלה היא מה עושים עכשיו?

ח"כ חיים כץ: אני אגיד לך מה בייגה עשה. במרץ 1995, בייגה קבע שאין פנסיה. בעצם אין פנסיה במשק הישראלי. כל מי שנכנס למעגל העבודה מינואר 1995 אין לו פנסיה. יש תוכנית חיסכון שאף אחד לא יודע אם מי הבן אדם ייפגש בדרך.

יש את הממונה על שוק ההון שיש לו מנדט בלתי סביר לשנות ביום הפרישה אחרי 40 שנות עבודה את מקדם הפרישה ב- 40% והפנסיה תרד. זו הפקרות.

יהודה בן אסייג: חיים צודק במובן הזה שהפנסיה המובטחת שהיינו רגילים אליה, טרם עידן הפנסיות הצוברות, כבר לא קיימת.
אין את הביטחון שהוא מדבר עליו והוא צודק בעניין הזה.

ח"כ חיים כץ: אתה יודע להגיד לי כמה אני אקבל כשאצא לפנסיה? אתה יודע להגיד למישהו אחר?

יהודה בן אסייג: לא כי אני לא יודע כמה זמן הוא יחיה, ואני לא יודע איזו תשואה תוכל להיות.

רינה מצליח: חוץ ממי שיש לו פנסיה תקציבית.

ח"כ חיים כץ: פנסיה תקציבית זו היסטוריה.

רינה מצליח: לא נכון. עדיין המדינה משלמת המון כסף ויש עדיין הרבה אנשים שהם על פנסיה תקציבית.

בייגה שוחט:  בשנת 1993 כשהיה הסכם בין האוצר להסתדרות, ההסתדרות הסכימה בכתב לצאת מפנסיה תקציבית וללכת לפנסיה צוברת.

ח"כ חיים כץ:  זו לא חוכמה לקחת ממי שיש אלא לגרום שתהיה פנסיה.

יהודה בן אסייג: עדיין אין שום דבר יותר טוב מתוכניות הפנסיה הנוכחיות. זו פנסיה שהיא סוג של חיסכון.
   
בייגה שוחט: היה refine benefit 2% לשנה זה נעלם. יש פנסיה, יש ערבות הדדית.

ישראל אוליניק מנכ"ל חברת שילוב – מילוורד – בראון מחקרי שוק ותכנון אסטרטגי על תוצאות סקר שעשו במיוחד למשדר "פגוש את העיתונות":

1. האם אתה חוסך לפנסיה?
   78% מהמשיבים, מצהירים שהם חוסכים לפנסיה. 15% הצהירו שלא חוסכים. 5% לא יודעים ו- 2% סירבו לענות.
2. עד כמה אתה מוטרד מיכולתך להתקיים לאחר הפרישה לפנסיה ?
   64% מוטרדים. 34% לא מוטרדים. 2% לא יודעים.
   רינה מצליח: 64% מהציבור בישראל מוטרד מהעתיד שלו.
3. מה יקרה לרמת החיים שלך לאחר הפרישה לפנסיה?
   59% הצהירו כי רמת החיים שלהם תרד. 19% אמרו כי לא תשתנה. 8% אמרו כי תעלה. 14% אמרו כי אינם יודעים.
4. מי אשם במשבר הפנסיה?
   48% ענו משרד האוצר. 36% קרנות הפנסיה. 6% המעסיקים. 10% אחר.
5. כאשר עשו ניתוח מה מזין את התשובות הללו, זיהו מספר תופעות חשובות:

• אמנם 2/3 מהציבור מוטרד אך רמת המוטרדות שלהם לא גבוהה. הם לא כל כך מוטרדים.
  מיהם אלה שמוטרדים?
  גברים מוטרדים יותר מנשים. ובגיל מבוגר יותר. כאשר הם מתקרבים לפנסיה וכאשר הם כבר בפנסיה, הם הרבה יותר מוטרדים.
• מצאנו ש- 60% חושב שהם ייפגעואבל גם בתוכם, חצי, 30% אומרים שלא ייפגעו במידה משמעותית.
  
• זיהינו תופעה מאוד מעניינת לגבי הצעירים.
  הצעירים חיים בעולם משלהם. הם למעשה לא רוצים לדעת. הם מדחיקים את התופעה והם לא רוצים להתמודד איתה עדיין.
  מצאנו ש- 1/3 מהם בלבד חושב שהוא חוסך לפנסיה.
  פחות מ- 50% מהם מוטרדים מה יהיה ביום הפרישה.
  ויש שם אפילו 20% אופטימיים שחושבים שרמת החיים שלהם תעלה לאחר הפרישה.

לסיכום
אם הייתי יכול לסכם את מצב הצעירים ובאיזה מצב הם נמצאים, הייתי אומר שדור המחאה, הצעירים של היום בגילאי 18-30, מוטרדים יותר מהקוטג' של היום מאשר מהארוחה שיאכלו בעתיד.

רינה מצליח: ישראל אוליניק, אתה יודע מה מצב הפנסיה שלך היום? לא אין לי שמץ של מושג.

רינה מצליח לפרופסור יוסי יונה: איך אתה מסביר את ההדחקה של הציבור הישראלי לגבי העתיד שלו?
זה נתון מדהים.

פרופסור יוסי יונה: לגבי הצעירים זו תופעה אוניברסאלית שהצעירים חושבים שיחיו לנצח, איך להם את התחושה של הזמן שחולף.

רינה מצליח: אני חשבתי שהמחאה תשנה את זה. גם הידיעה של שר האוצר על הקיצוץ הצפוי לא עוררה כזה עניין בקרבם.

פרופסור יוסי יונה: אלו סוגיות עתידיות ולכן פחות מוחשיות. אך אני חושב שהציבור בכל אופן כן
הביע את החשש שלו את המוטרדות שלו ובנקודה הזו אני חושב שהוא מאוד חכם. וזה מחזיר אותנו לדיון הקודם. מה משמעותה של הפנסיה היום. האם זו תוכנית חיסכון? שבה ההצבר שלי והתנודות בשוק הן שקובעות את התשואה ואת גודלה של קצבת הזקנה שלי בעתיד? או שיש כאן ערבות הדדית בין המדינה לבין אזרחיה שבאה המדינה ואומרת: אזרח / אזרחית יקרה. אנחנו נבטיח לכם איזו שהיא רמה מינימאלית של גמלה. לכן אני חושב שהמאבק שלנו והצורך היום גם למול קרנות הפנסיה וגם למול המדינה, ליצור הסדר מחדש. שהמדינה ערבה לגורל אזרחיה בעת פרישתם משוק העבודה.

בייגה שוחט: בהסדר הישן ההבדל בין שכר ובין פנסיה היה 60%. למה? כי לפנסיה לא נכנסו המון רכיבים וקיבלו 70% פנסיה.
כלומר, הרווחת 10,000 ₪, יצאת לפנסיה הרווחת 7,000 ₪ ולכן הגעגוע לשם פחות נכון מאשר עכשיו.

רינה מצליח פונה ליהוד בן אסייג: עו"ד רחל אמרה קודם שאתם מרוויחים דמי ניהול ולדעתה אפילו גבוהים, ואתם כאילו יוצרים סוג של חומה ביניכם לבין הציבור.
העורך של התוכנית "פגוש את העיתונות" בא היום לתוכנית עם ערמה של ניירת הפנסיה שלו. הוא לא הבין כלום, בוודאי שאני לא הבנתי כלום ועד היום הוא אומר לי "יש לי שני מסלולי פנסיה אבל אחד הלך לי לאיבוד".
כלומר יש חומה שאי אפשר לפרוץ אותה.

יהודה בן אסייג: בואו נדייק בעובדות שאולי תדמיתית נראות קצת אחרת.
דמי הניהול שקרנות הפנסיה לוקחות היום מאוד זולות. התחרות בין קרנות הפנסיה הביאה אותם להרבה פחות ממחצית מהשיעור הנקוב. ח"כ חיים כץ יודע יפה מאוד וגם את (עו"ד רחל תורג'מן) שגם לחיים וגם לך היה חלק חשוב מאוד בהפחתת דמי הניהול. דאגתם ועדיין דואגים לדמי ניהול מהנמוכים ביותר שניתן היום להשיג בקרנות פנסיה. עדיין זו שאלה יחסית. הרווחים שאנחנו מפרסמים לא כאלה אסטרונומיים, וכאלה "חזיריים" שאפשר בכלל להגיד שאנחנו לוקחים יותר מידי. אנחנו לוקחים באופן סביר וזה כדי לתת שירותל למי שצריך אותו וזה בתקופות הקשות ביותר של העמיתים.
דמי הניהול כרגע הגונים ואני יכול להבטיח לך שהם ילכו וירדו. כי הצבירות ילכו ויעלו, כי קרנות הפנסיה יהיו יותר גדולות. הן יוכלו להרשות לעצמן ברמת ההוצאות ההולכת וגדלה, מן הסתם גם להפחית את דמי הניהול.
אבל זה תהליך איטי שצריך לעבור אותו

עו"ד רחל תורג'מן: אני חושבת שמה שאמר פרופסור יוסי יונה, נגע בנקודה החשובה בדיון הזה.
צריך להסתכל על המערכת כמקרו ולא רק בצד של המפקח על שוק ההון.
למשל, יש תחושה שבמשרד האוצר יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה. לדוגמא, עד שנת 2005 הציבור יכול היה לחסוך בקופות גמל ל- 15 שנה. זה הופסק ב- 2005. הצטבר שם בהפקדות שנתיות כ- 9 מיליארד שקלים. היום ז סדר גודל של 4 מיליארד שקלים.
לאין הלך כל הכסף?
אנשים השקיעו בנדל"ן.
אנשים רואים את התמורות אז קונים דירה. מחירי הדיור מאמירים.
מישהו צריך להתסכל על המשק בראיה כוללת.

יהודה בן אסייג: אחת הבעיות שבגללן נוצרה הבעיה הזו היה שלא ניתן היה להעביר את הכספים הללו לקרנות הפסניה ולכן העמידים פשוט נתקעו עם זה.

ח"כ חיים כץ: אבל אנחנו רוצים לפתור את בעית הקיצוץ של ה- 10%.
ברגע שאדם יוצא לפנסיה מפסיקים להשקיע בו כסף. לוקחים את כל הכסף וקונים אג"ח ממשלתי עם 30% מובטח תשואה.
אם בגלל שהוא קונה אג"ח ממשלתי מובטח ב- 100% נושא ריבית שנתית ל- 30 שנה 3.5% ואז, אם הוא יוריד את דמי הניהול כי הוא לא מנהל את הכסף, ויוריד את זה ל- 5 אלפיות, אתה מקבל 4% תשואה ולא צריך לשדוד את הזקנים.

זה אתם וקרנות הפנסיה. ברגע שאתה מפסיק לנהל את הכסף, אל תיקח לו דמי ניהול.

עו"ד רחל בן מוחה: למה שהמדינה לא תחליט שעד שכר מסוים (נניח שכר מינימום) או השכר הממוצע במשך תפרישו את זה לקרן ממלכתית.
בלי דמי ניהול. 100% אג"ח ממשלתיות. רק מי שעשיר ויש לו יותר מפעמיים השכר יפריש למבטחים.

יהודה בן אסייג: אני חושב שאם יבדקו את רמת ההוצאות שלנו יראו שהיא הולכת וגדלה עם השנים כדי לתת שירות לכל אותם זקנים.

ח"כ חיים כץ: אתה מפסיק לטפל בתיק.

יהודה בן אסייג: אתה לא מפסיק אף פעם לטפל בתיק.

ח"כ חיים כץ: אתה קונה להם אג"חים ממשלתיים ומפסיק לנהל אותם.

יהודה בן אסייג: לא. גם את האג"חים הממשלתיים אתה צריך לנהל.
צריך לנהל תזרים מדויק כנגד כנגד הקצבאות שהם מקבלים. זו המון עבודה. ויותר מזה. אותם חברים שבאים אלינו אחר כך לסניפים לקבל שירות ולתבוע תביעות נכות, תביעות אי כושר עבודה, צריכים לקבל טיפול.

בייגה שוחט: לאור הבעיה, אני חושב שיש לעשות הפרדה בין הנושא הפוליטי וההחלטות הערכיות לבין העניין הכלכלי. יש בעיה אם התשואה היא 2% וכולם מסכימים עם זה.  איך מטפלים?

1. אפשר להעלות את גיל הפרישה של נשים וגברים. כי תוחלת החיים עולה בצורה מטורפת וקרנות הפנסיה לא יוכלו לשרת.
   
2. אפשרות שניה להעלות את דמי התקבולים. את התשלומים של העובדים.זה ייתן חוזק לנושא.
   

הדבר הכי חשוב ! שמידי 3 שנים, צריך לעשות בדיקה מחודשת ברורה. תוחלת חיים, ריבית ומרכיבים נוספים.

ייעוץ פנסיוני, בדיקת דמי ניהול ותוכניות פנסיוניות
שאול את לחמן ייעוץ ובקרה פנסיונית, הינה חברת ייעוץ אובייקטיבית לפנסיה וביטוח. כלל עובדי החברה ובהם יועצי פנסיה (מורשי משרד האוצר), יועצי מס, אקטוארים, עורכי דין ומומחים בתחום ביטוחי בריאות, פנסיה וגמל – אינם סוכני ביטוח , אינם נציגי חברות ביטוח פנסיה או גמל וכלל התחיבותם הינם לך הלקוח.

רן שאול מנכ"ל, יועץ פנסיוני מומחה בכיר, מורשה מטעם משרד האוצר. בעל 22 שנות ותק בתחומי הפנסיה הביטוח, גמל וקרנות השתלמות.
ישראל לחמן מנכ"ל, יועץ פנסיוני מומחה בכיר, מורשה מטעם משרד האוצר. בעל 21 שנות ותק בתחום הפנסיה והביטוח. 

לתיאום פגישת היכרות בנושא ייעוץ פנסיוני ללא עלות או התחייבות התקשרו למשרדנו בטלפון 03-751-6466 
או לחצו כאן להשארת פרטיכם ונחזור אליכם בשעות הקרובות