חופש הבחירה של עובדים בהסדר פנסיוני
פסק דינו של בית המשפט העליון בבג"ץ 2360/19 הסתדרות העובדים הכללית החדשה
נ' היועץ המשפטי לממשלה
ביום 16.1.2020 ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון מפי כב' השופט מ' מזוז ובהסכמת השופטים נ' סולברג ו-ג' קרא בשבתו כבג"ץ בהליך שבנדון, אשר דחה את עתירת ההסתדרות הכללית החדשה נגד פסק דינו של ביה"ד הארצי לעבודה בע"ע 7243-10-15 לנדסברג נ' גל רוב יועצים("הלכת לנדסברג.")
השאלה שבמוקד הדיון האם חופש הבחירה המוקנה לעובדים לפי סעיף 20 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסים מאפשר להם לבחור בהסדר פנסיוני שאינו כולל כיסוי לנכות או שאירים ומה אחריות המעסיק במקרה של בחירה כאמור.
ההסתדרות טענה, בפני ביה"ד הארצי לעבודה ובפני בג"ץ, כי:
"העובד רשאי לבחור את האכסניה בה יבוטח אך אין הוא רשאי לבחור בהסדר פנסיוני שאינו כולל ביטוח אובדן כושר עבודה וביטוח שאירים…צו ההרחבה קובע חובה קוגנטית כך שהמוצר הפנסיוני יכלול גם ביטוח נכות ושאירים,ואין לעובד חופש בחירה לסטות מכך,כן נטען כי אין סתיקה בין הוראות צו ההרחבה לבין הוראות סעיף 20 לחוק.
מנגד הוצגה עמדת היועץ המשפט לממשלה, בה תמכו נשיאות הארגונים העסקיים, המעסיק וחברת הביטוח מגדל לפיה:
"סעיף 20 לחוק הפיקוח מבטא עקרון יסוד בעולם החיסכון הפנסיוני, והוא חופש הבחירה המלא של עבוד לבחור בסוג המוצר הפנסיוני בו הוא מעדיף להפקיד את הכספים המופקדים לטובתו, את מסלול ההשקעה בו ינוהלו הכספים ואת החברה שתנהל את הכספים. לעובד נתונה אוטונומיה מלאה בבחירת המוצר הפנסיוני כאמור, ואין המעביד יכול להתערב בבחירתו של העובד… אין בהוראות צו ההרחבה להטיל חובה על העובד לרכוש ביטוח אובדן כושר עבודה או שאירים בניגוד לרצונו …
סיכום
לפיכך על פי קביעת בית המשפט העליון לא ניתן להתנות על חופש הבחירה של העובד באופן שהעובד רשאי לבחור בכל הסדר פנסיוני בכפוף לסעיף 20 לחוק ומעסיקו של עובד שבחר בהסדר פנסיוני שאינו כולל רכיבי נכות ואו שאירים אינו אחראי לבחירתו זאת של העובד ולתוצאותיה.
מקור: דף עדכון לקוחות 01/2020 משרד עו"ד יונתן,בריק ושות'
